המאמר דן במקום המרכזי שדוקטרינת ההגנה מן הצדק הלכה ותפסה לה במשפט הפלילי בישראל. נטען, כי למרות שעל פניו נדמה כי דוקטרינה זו היא ביטוי מובהק לגישת "שיח הזכויות" בהליך הפלילי, בפועל היא משרתת לא אחת גם את התכלית בדבר חקר האמת, הניצבת בראש מעייני הגישה המתחרה, גישת "שיח הראיות". המאמר מציג את ריבוי תכליותיה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק במתכונתה הנוכחית בדין הישראלית, תוך המחשת ייחודיותה לעומת דוקטרינת הפסילה הפסיקתית.